טוב, בואו נדבר על הלילה ההוא בבאר שבע, כי זה היה אחד מאותם לילות שמתחילים כמו סיפור זול מסרט צרפתי ומסתיימים כמו קומדיה פרועה עם סקס שמשגע אותך לגמרי. אני, הבחור בן 28 שחושב שהוא יודע הכל על חיי לילה בדרום, החלטתי לנסוע לבאר שבע – סתם לברוח מהמרכז, לראות את המדבר, אולי לשתות בירה בפאב מקומי. היה לי שבוע עמוס בעבודה, פגישות אינסופיות, בוס שדופק אותי בלי רחמים, אז אמרתי לעצמי: "לעזאזל, אני צריך משהו חם, משהו שיעיר אותי." נסעתי באוטו, הגעתי לעיר בערב, השמש שוקעת, החום עדיין כבד כמו שמיכה, ואני מסתובב ברחובות – השוק סגור, אנשים יושבים בבתי קפה, אווירה דרומית כזאת, רגועה אבל עם אנרגיה תת קרקעית. אני הולך, מסתכל על בחורות, חושב על איזה בר, אבל פתאום אני רואה אותה – עומדת ליד פינת רחוב, צרפתייה, אין ספק. שיער חום גלי עד הכתפיים, עיניים ירוקות חודרות, שפתיים מלאות כמו כריות, לבושה בשמלה קצרה שמראה רגליים ארוכות ושזופות. היא מסתכלת עליי, מחייכת, ואומרת במבטא צרפתי סקסי: "בונז'ור, אתה מחפש כיף?"
אני עוצר, מסתכל עליה, חושב: "וואלה, צרפתייה בבאר שבע? זה כמו למצוא יהלום במדבר." אני מתקרב, אומר: "היי, כן, נראית מעניינת." היא צוחקת, קול צרוד קצת: "אני מאריאן, מצרפת, כאן כמה שבועות. רוצה לבלות?" המבטא שלה – אלוהים, זה מחרמן אותי מיד, כמו שיר אהבה צרפתי אבל עם הבטחה לסקס. אני מהנהן, שואל כמה, היא אומרת סכום סביר, ואני אומר: "בואי, נלך למלון קרוב." מצאתי מלון זול אבל נקי ליד המרכז, אחד מאלה עם חדרים פשוטים אבל מיטה גדולה, נכנסנו, הדלת נסגרת, והאווירה מתחממת מיד. היא זורקת את התיק, מתקרבת, מנשקת אותי חזק – שפתיים רכות, לשון משחקת, טעם של סיגריות צרפתיות ומשהו מתוק. "אתה חמוד," היא לוחשת במבטא: "ז'אדור לה גארסון ישראלי."
אני מושך אותה למיטה, מוריד לה את השמלה – מתחת, תחתונים שחורים דקים, חזה גדול טבעי, פטמות ורודות, גוף רזה אבל עם עקומות צרפתיות כאלה, כמו דוגמנית מפריז. היא צוחקת: "מהר, אני רעבה לך." אני מוריד מכנסיים, היא לוקחת אותי ביד, מלטפת חזק, מסתכלת: "בון, גרוס." אני גונח, מושיט יד למטה, נוגע בה – רטובה כמו נהר, היא גונחת: "אוי, כן." אנחנו נופלים על המיטה, היא עליי, רוכבת לאט, זזה בעיגולים, שיער פרוע, צוחקת: "כמו רודיאו, הא?" אני תופס אותה, דוחף מלמטה, חזק, היא צועקת בצרפתית: "אוי מון דיו, פלוס פור!" זה היה אינטנסיבי, מהיר – לא חיכינו, סתם פרצנו כמו אש. היא קופצת, חזה רוקד, אני מוצץ אותו, נושך, גורם לה לצחוק ולגנוח יחד: "אתה משוגע, אני אוהבת."
שינינו תנוחה – דוגי, היא על ארבע, אני מאחור, דוחף עמוק, תופס שיער, מושך קלות, היא צורחת: "כן, ככה, אל תפסיק!" זה היה פרוע, זיעה זולגת, המיטה חורקת, אבל עם צחוקים – היא אומרת משהו בצרפתית, אני לא מבין, צוחק: "מה?" היא עונה: "אתה כמו מאהב צרפתי, אבל ישראלי – חם ומהיר." אני צוחק, דופק חזק יותר, היא גומרת ראשונה, רוטטת, צועקת: "ז'וי!" אני ממשיך, מרגיש את זה מגיע, גומר חזק, נופל עליה, צוחקים יחד. שוכבים שם, נושמים כבד, והיא אומרת: "וואו, זה היה לוהט, אתה שיגעת אותי." אבל זה לא נגמר – היא קמה, הולכת למקלחת, קוראת לי: "בוא, נתקלח יחד." נכנסים, מים חמים, סבון, ידיים בכל מקום, צוחקים, מנשקים.
אחרי, היא מתייבשת, מתלבשת, אבל לפני שהולכת, היא אומרת: "חכה, אני שרה לך שיר צרפתי." אני צוחק: "מה?" והיא מתחילה לשיר – קול יפה, שיר אהבה צרפתי, משהו כמו אדית פיאף, אבל עם חיוך. אני יושב שם, צוחק, מוחא כפיים: "בראבו!" זה היה ייחודי, מצחיק, סקסי. יצאתי משם צוחק, מרגיש משוגע. באר שבע, תודה על הצרפתייה.
טוב, אז שם אנחנו במקלחת, המים חמים זורמים עלינו כמו גשם טרופי, והיא, מאריאן הצרפתייה עם העיניים הירוקות והשפתיים המלאות, צוחקת בקול צרוד, ידיים חלקלקות מסבון מלטפות אותי בכל מקום. "אתה משוגע," היא אומרת במבטא הסקסי הזה, "אבל אני אוהבת את זה." אני צוחק חזרה, מושך אותה אליי, מנשק אותה חזק מתחת למים, לשונות מתערבבות, גופים נדבקים. היא לוקחת סבון, מורחת עליי, יורדת על הברכיים, לוקחת אותי לפה שוב – מוצצת בעדינות אבל עם תשוקה, מים זורמים על השיער שלה, עיניים מסתכלות למעלה כמו בסרט צרפתי. אני גונח, אוחז בקיר, מרגיש את החום עולה שוב, אבל היא עוצרת, קמה, צוחקת: "לא עכשיו, בוא נמשיך במיטה." אנחנו יוצאים רטובים, נופלים על המיטה, מגבות זרוקות, והיא יושבת עליי שוב, זזה לאט, בעיגולים, לוחשת: "תרגיש אותי, אל תמהר."
זה היה אינטנסיבי, אבל עם צחוקים – היא אומרת מילים בצרפתית, אני שואל "מה?", היא מתרגמת: "אתה חם כמו המדבר כאן." אני צוחק: "באר שבע, מדבר, כן, אבל את לוהטת יותר." היא מגבירה קצב, קופצת, חזה גדול רוקד, אני תופס אותו, מוצץ פטמות ורודות, נושך קלות, גורם לה לצעוק: "אוי, כן, פלוס!" אנחנו משנים תנוחות – היא על הגב, רגליים על הכתפיים שלי, אני דוחף עמוק, חזק, היא ציפורניים בגב שלי, צורחת בצרפתית מילים שלא הבנתי אבל הרגשתי – "ז'איים סה, מאן אמור!" זה היה פרוע, זיעה מעורבת עם מים מהמקלחת, המיטה רוטטת, אבל עם הומור – היא צוחקת כשאני מחליק קצת, אומרת: "אתה כמו דג במדבר." אני צוחק, ממשיך, מרגיש את זה מגיע שוב, היא גומרת חזק, רוטטת, סוחטת אותי, ואני גומר אחריה, צועק, נופל.
אנחנו שוכבים שם, נושמים כבד, החדר מלא ריח של סקס וסבון, והיא קמה, הולכת לחלון, מסתכלת על הרחובות של באר שבע – אורות מהמדבר, מכוניות עוברות, אווירה דרומית כזאת, חמה ומאובקת. "ז'אדור לה דזרט," היא אומרת, "זה כמו צרפת, אבל חם יותר." אני צוחק: "צרפת? שם קר, פה אש." היא חוזרת למיטה, מתכרבלת, מנשקת אותי רך: "אתה עשית אותי מאושרת, זה היה ייחודי." אנחנו מדברים קצת – היא מספרת על פריז, איך היא באה לכאן לטייל, נתקעה, עושה את זה כדי להרוויח כסף לטיסה חזרה. "אבל אני אוהבת ישראלים," היא אומרת, "חמים, מצחיקים." אני שואל: "לא מתגעגעת הביתה?" היא צוחקת: "כן, אבל פה כיף, סקס טוב, מדבר." זה היה רגע כזה, אינטימי אבל קליל, עם המבטא שלה שהופך כל מילה לסקסית.
אבל הטוויסט האמיתי – היא קמה, מתלבשת לאט, אבל לפני שהולכת, אומרת: "חכה, אני שרה לך שיר." אני יושב, מופתע: "שיר? עכשיו?" היא צוחקת, מתחילה לשיר – קול יפה, רך, שיר צרפתי ישן, משהו כמו "לה וי אנ רוז" של אדית פיאף, אבל עם חיוך שובב, זזה כמו במופע. אני צוחק, מוחא כפיים: "בראבו, את כישרון!" היא קורצת: "זה המתנה שלי, אחרי סקס טוב." זה שיגע אותי לגמרי – סקס לוהט, צחוקים, ועכשיו שיר? יצאתי משם צוחק, מרגיש משוגע אבל מרוצה. באר שבע, מי חשב? עיר במדבר, אבל מצאתי שם צרפתייה יפה ששיגעה אותי. שווה את הנסיעה, בהחלט – אם אתם שם, תחפשו צרפתיות, הן מביאות אש. זה היה ייחודי, עם מבטא, צחוקים, שיר – לא סתם סקס.
טוב, אז אחרי השיר הצרפתי ההוא, שהיא שרה כאילו אנחנו בסרט שחור-לבן מפריז, אני יושב על המיטה, צוחק כמו משוגע, מוחא כפיים: "את כוכבת, מאריאן, תפתחי קריירה!" היא צוחקת, זורקת כרית עליי: "לא, אני רק שרה אחרי סקס טוב, זה המתנה שלי." אנחנו צוחקים יחד, היא מתלבשת לאט, השמלה הקצרה מחליקה על הגוף שלה, ואני מסתכל, עדיין חרמן קצת, אבל מרוצה. "אתה תבוא שוב?" היא שואלת במבטא הסקסי, קורצת, ואני אומר: "בטח, אם תשירי עוד." היא נותנת לי נשיקה על הלחי, לוקחת את הכסף, אומרת: "או רבואר, מתוק," ויוצאת, הדלת נסגרת בשקט. אני נשאר שם, לבד בחדר המלון הזול בבאר שבע, מסתכל על התקרה, חושב: "מה לעזאזל קרה כאן? פגשתי צרפתייה במדבר, סקס לוהט, צחוקים, שיר – זה כמו חלום משוגע."
אני קם, מתקלח שוב, כי אני מרגיש דביק מהזיעה והמים, המים חמים זורמים, ואני חושב על כל הסיפור מההתחלה. יצאתי לטיול בבאר שבע, סתם לברוח מהמרכז, חיפשתי כיף, וראיתי אותה ברחוב – צרפתייה יפה, מבטא ששיגע אותי מיד, שפתיים מלאות כמו הזמנה לנשיקה. לקחתי אותה למלון, חשבתי על סקס מהיר, אבל זה הפך לפרוע – נשיקות חזקות, ידיים בכל מקום, היא רוכבת עליי כמו פרש, צועקת בצרפתית, אני דוחף חזק, צוחקים באמצע כי אני מחליק או משהו. אחרי, במקלחת, עוד סיבוב – מוצצת מתחת למים, זזה בעיגולים, גומרת חזק, צורחת "ז'וי!" כמו בסרט. ואז השיר – אלוהים, זה שיגע אותי לגמרי, כי מי מצפה לשיר אחרי סקס? זה היה ייחודי, מצחיק, סקסי, לא סתם זיון וזהו.
אני יוצא מהמלון, הרחובות של באר שבע חשוכים, אוויר מדברי קריר, מכוניות עוברות לאט, אנשים יושבים בפאבים, שותים בירה. אני הולך לאוטו, מתניע, נוסע הביתה, אבל המוח רץ – איך צרפתייה הגיעה לבאר שבע? היא אמרה טיול, נתקעה, עושה את זה לכסף, אבל עם סטייל צרפתי – מבטא, צחוק, שיר. זה גרם לי להרגיש כמו כוכב, לא סתם לקוח. בדרך, אני מדליק רדיו, שומע שיר צרפתי במקרה, צוחק בקול: "זה סימן!" אני חושב על הפרטים – איך נישקה אותי, לשון משחקת, טעם מתוק; איך רכבה, חזה רוקד, ידיים על החזה שלי; איך צעקה בצרפתית, גרמה לי להרגיש כמו מאהב; ואז השיר, קול יפה, רך, הפך את הכל לייחודי. זה לא היה סתם סקס, זה היה הרפתקה – לוהטת, מצחיקה, משגעת.
פתאום, בפקק קטן ליד אשדוד, אני פותח את הטלפון, מחפש שירים צרפתיים, שומע אחד, חושב עליה. אולי היא שרה את זה, אולי לא – אבל זה נשאר לי בראש. אני שולח הודעה למספר שלה: "תודה על הלילה, השיר היה מדהים." היא עונה אחרי דקה: "פלז'ר, מתוק, תחזור לשמוע עוד." זה מחמם לי את הלב, אבל גם צוחק – כי זה עסקה, אבל עם טעם צרפתי. בסוף, הגעתי הביתה, נפלתי למיטה, ישנתי עם חיוך – יצאתי צוחק, מרגיש משוגע אבל מרוצה. באר שבע, מי חשב? עיר במדבר, אבל מצאתי שם צרפתייה יפה ששיגעה אותי לגמרי. שווה את הנסיעה, בהחלט – אם אתם שם, תחפשו צרפתיות, הן מביאות אש, מבטא, שירים. זה היה ייחודי, לא סתם – סקס מהיר אבל אינטנסיבי, עם צחוקים ושיר בסוף.
אבל בואו נהיה כנים – זה לא היה מושלם. המלון היה זול, החדר קטן, אבל היא הפכה את זה למגניב. המבטא שלה, הצחוק, השיר – זה מה ששיגע אותי. אני, הבחור הרגיל, פגשתי צרפתייה במדבר, עשינו סקס לוהט, צחקנו, והיא שרה. זה סיפור שאספר לחברים, הם לא יאמינו: "בבאר שבע? צרפתייה?" כן, זה קרה. עכשיו, כמה ימים אחרי, אני עדיין חושב עליה – אולי אחזור, אולי לא, אבל הזיכרון חם. תודה, מאריאן, ששיגעת אותי. באר שבע, את מפתיעה.